Home » Torah » בחצרות בית ה’ – דוד גודמן

 
 

בחצרות בית ה’ – דוד גודמן

 

“נדרי לה’ אשלם,
נגדה נא לכל עמו,
בחצרות בית ה’, בתוככי ירושלים.”

סיפור המגילה משופע בתצוגות ראווה אדירות. ניתן לחשוב כי הכול נראה והעושר מקיף כל. בעקבות סיפור זה, אף חג הפורים מעלה על נס את ההחצנה, את התחפושות, את הקרנבל ואת המשתה. לרגעים נדמה שאותו משתה שבשושן הבירה, טרם הגיע אל קצו. ימים רבים, שמונים ומאת יום ועוד שבוע, שמעולם לא באו אל סיומם.

המלך מראה לכל השרים את עושרו, לכל פשוטי העם את יקר תפארת גדולתו. מלכותו של אחשוורוש נתברכה בהדר רב ובפאר. מעבר לכך, נראה כי לא חסך המלך להציג את עושרו לראווה קבל עם ועדה. עוד רבות יתואר את אווירת המשתה, כי רבה היא בשושן. אף המשך המגילה אינו נמנע מלספר אודות משתה עוקב משתה, תהלוכות ברחוב, ושיטוט בגנים אדירי ממדים.

מעניין לבחון, דווקא מתוך חזות ראוותנית זו, את יחסי  הפנים עם החוץ. יש להעלות את שאלת קיומו של הפנים במגילה כה צעקנית. לכאורה מלכות פרס תוכה כברה, כולה משתאות ותענוגות. המלך אחשוורוש, לכאורה, איננו מגלה יחס כלל אל הנחבא פנים ונסתר מעין. ניתן לקרוא את פעילותו של אחשוורוש כהתנערות מכל אינטימיות אפשרית.

אולם, אף חיצוניות ראוותנית זו, חיצונית היא למלכות עצמה בלבד. אף הבא בשערי הארמון, יתעה רבות בטרם יחזה בבית המלכות. חלקים ארוכים במגילה מתרחשים בתוככי הארמון, אולם מתרחשים בחוץ – בגנים ובחצרות.

הארמון, יכול שיהיה פתוח, אך לא כל הנכנס זוכה לחזות בתוככי בית המלוכה. בארמון זה כגודל הנחשף כן גודל הנעלם והמוסתר. הקורה בתוכו, עין לא שזפתו. שבעה הם היושבים ראשונה במלכות, ואלו, רק אלו, חוזים בפני המלך. על אף העושר, הגודש כל כיוון, פני המלך נחבאים מעבר לכל זאת.

            esther1

ארמון מלוכה מעין זה שימש רבות במדרשים ובמשלים. משל הארמון, הוא ארכיטיפ נרטיבי המשמש תכופות בחכמת האלוהות ובתורות הסוד. פעמים מוקף ארמון זה חומות נצורות, פעמים מסדרונות עמוסי חדרים. אוצרות נגלים לכול אורך הדרך ולצדיה. ביתו של המלך שופע כולו, אך כלל העושר שווה לריק, לעומת האפשרות לחזות בפני המלכות.

משלים אלו נשענים כולם על רעיון הפער בין ההגעה אל הארמון לבין המפגש עם המלוכה. הם מדגישים את ההתמודדויות השונות, את הפיתויים הרבים ואת הקשיים שעל הדרך. הנכנס יכול להתייאש מתוך קשייו וצרותיו, לבו יכול להתפתות אל האוצרות ואל השרים, אך הנכון בלבו נפנה לעבר הכס.

על מנת לבוא אל חכמת האלוהות, אין די בלדעת את מיקומה, יש לפסוע בנתיבותיה. הבא שעריה, טרם הכירה. במורה הנבוכים מספר הרמב”ם את משל הארמון שלו. הנכנס בשעריה של החכמה עובר אולם, אחרי אולם, כל אחד גדול בעושרו מזה שקדם לו. היופי והדר רק הולך וגובר לאורך מסע זה. בכל רגע ורגע יכול הפוסע לפסוק פסיעותיו ולהניח שבא כבר אל מרכזו של בית המלוכה.

esther9אולם, החכם, המבין בתורות אלו, יודע שבל לו להאט צעדיו, שהרי כל העושר אותו חוזות עיניו הינו כאין וכאפס, לעומת המקום אליו הוא בא. הוא לא פוסק ומחפש את בית המלכות עצמו, את משכנו של המלך. רק הגעה אל חדרי המלך, היא השמחה האמיתית. בנמשל, חכמת האלוהות באה מתוך הכרה איתנה של כלל גופי הידע, אולם חוכמות אלו כולן נאלמות דום לעומת חכמת האלוהות עצמה.

 אף המקדש ארמון הוא, ובית מלוכה. מוקף הוא חצרות ועזרות ואף בעיר ירושלים כולה. משעריו נפרשת החצר הפנימית, מתוכה מעלות לחצר אף גבוהה ממנה. בתוך-תוכה של החצר  שוכן הזבול, זר לא יבוא שעריו. מבעד אל הקודש מסמנת הפרוכת את החדר החתום, קודש הקודשים. כל אדם לא יהיה בבית, שעה בה בא אהרון מבעד לפרוכת זו – לנשיא מבין אהרון ובניו, אחת לשנה, ניתנה כנחלה. הבא לראות פני המלך, עומדות היו רגליו בשערי ירושלים, בפיו תפילה לחזות לפני ולפנים.

***

מגילת אסתר מספרת על רחובה של שושן. על שער המלך, על הבאים בו ועל שומרי הסף. במגילה מתוארים חצר גינת ביתן המלך, במלוא יופייה והדרה, ואף בית הנשים ובית הפילגשים. אולם, מתיאורים אלו חסרה תמונה של הקורה בתוככי הבית. הבתים מוצגים אך ורק מתוך חזותם החיצונית. תמונה השופעת בעושרה אך מסתירה את עיקרה.

esther5

אף אסתר המלכה, הדורשת לבוא אל המלך, אין היא באה אלא אל החצר הפנימית. מודעת לסכנות הרבות, לקשיים שיקרו בדרכה ולכך שהיא שמה את נפשה בכפה. מבלי שנקראה יוצאת אסתר לדרכה, באה שערי הארמון ומגיעה אל החצר הפנימית. הנה, בחצר בית המלך הפנימית והמלך יושב על כסא מלכותו, נוכח פתח הבית. יושב על הסף ומביט אל החצר.

במגילה מתואר לא רק השפע המתפרץ במפגן ראווה, אלא דווקא הנחבא מעבר למסיכת עושר זו. העושר הגועש מסיט את המבט מן המתרחש בתוככי הבית, מן הנגזר שם ופוקד על כל. המשחק של החיצוניות פועל בשיא עוצמתו, אך עוצמת פעולתו רק מצביע על הנסתר מבעדו.

אסתר אף היא, בעצתו של מרדכי, מכירה בחוכמתו של בית המלוכה. יודעת היא לחבור למשחק החשיפה המוגברת, אך להסתיר את תוכן מהותה. באה היא שערי בית הנשים ואין היא מספרת את הנעשה לה. נשמעת היא לסריסיה, דורשת לטובתם של קרוביה ואיננה מגדת מי היא ומה מולדתה. אסתר, כאחשוורוש, צופה אל פני החצר, כרואה ואינה נראית.

***

esther10

מגילת אסתר מספרת לנו את סיפורה של החצר, של הבוסתן הפנימי. דווקא היחס הסביבתי של מגילה המתנהלת בשושן, הכרך הגדול ועיר המלוכה באימפריה הפרסית הרחבה. דווקא מבני האבן הגדולים ורחובותיו הרחבים של כרך זה, יוצרים מרחב להתגלות מפעמת הניכרת מתוך החרכים המתגלעים באבן. במגילה משמשת החצר לחרך מעין זה, למרחב המאפשר מפגש ישיר עם הפנימיות. מפגש זה, בניגוד למפגש הקורה בתוככי הבית, לוקח חלק במרחב הציבורי. החצר הינה חלק מרשות הרבים, אך היא חלק מלא באינטימיות ובדממה.

חג הפורים מצוותו היא חיבור זה, חיבורה של החצר בתוך הבית ובתוך הכרך. כמצוות ‘הימים הללו נזכרים ונעשים’ אנו זוכרים ואף עושים. אנו מכוננים מרחב ציבורי של משתה ושמחה, אנו משתתפים ביחד, קוראים את המגילה, שותים ושמחים. כל אחד ואחת תרים את הכרך השתוי בעקבות העלילות אותן הם מחפשים. חג הפורים כחג של הסתר, המציץ מבין החרכים, הוא חג מלא פניות והסחות, מלא רעש והמולה של עיר תזזית. דווקא הכרך, על חומותיו, רחובותיו והמולותיו, מזכיר לנו מתוככי ההמולה את אותם מרחבים נסתרים – ‘חצרות בית ה’. מעבר להמולה זו מסתתרת לחישתה של האינטימיות, של החצר והגן מלאי שלווה ואהבה. בהם האינטימיות של היחיד ובוראו ניכרת פנים בפנים.

Tags: , , , , , ,

Recent Posts »

פרסומי ניסא בפורים ובחנוכה – גדעון אדמנית

פרסומי ניסא בפורים ובחנוכה – גדעון אדמנית

ישנם כמה ביטויים בחז”ל המעצימים את חג הפורים ומגילת אסתר מעבר לסבירות ולכל ציפיה ראשונית,...

 
פורים שמח

פורים שמח

הגמרא במסכת שבת מפרשת את הפסוק ‘קיימו וקבלו היהודים’ ביחס לקבלת התורה בימי מרדכי ואסתר....

 
מצוות זכור: ‘יהא שמיה רבא’ – נדב ברגר

מצוות זכור: ‘יהא שמיה רבא’ – נדב ברגר

בשבת קודם פורים קוראים בפרשת זכור (דברים כה, יז-יט): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק...

 
בחצרות בית ה’ – דוד גודמן

בחצרות בית ה’ – דוד גודמן

“נדרי לה’ אשלם, נגדה נא לכל עמו, בחצרות בית ה’, בתוככי ירושלים.” סיפור המגילה משופע...

 
“This Second Letter of Purim” (Esther 9/29) – Leah Shakdiel

“This Second Letter of Purim” (Esther 9/29) – Leah Shakdiel

If Purim is about the salvation of the Jews, why does the Biblical story begin with such a detailed description of the Persian court harem? And, if the book is named...

 
ומאמר אסתר קִיַּם – לאה שקדיאל

ומאמר אסתר קִיַּם – לאה שקדיאל

במהלך קריאת המגילה נוהגים לקרוא בקול רם, לשם הדגשה, ארבעה פסוקים מן המגילה, כלומר: הקורא מפסיק...

 
 

Latest Audio