Home » Torah » ומאמר אסתר קִיַּם – לאה שקדיאל

 
 

ומאמר אסתר קִיַּם – לאה שקדיאל

 

במהלך קריאת המגילה נוהגים לקרוא בקול רם, לשם הדגשה, ארבעה פסוקים מן המגילה, כלומר: הקורא מפסיק לפני כל אחד מהם כדי לתת לציבור שהות לקרוא אותו בקול, ולאחר מכן חוזר גם הוא על הפסוק (כדי להוציא את כולם ידי חובת שמיעת הקריאה מתוך מגילה כשרה), וממשיך הלאה.

שלושה מן הפסוקים הללו עוסקים במרדכי, ואחד – בכלל ישראל, כדלקמן:

“איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני” – אסתר ב 5.

“ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה” – שם ח 15.

“ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר” – שם ח 16.

“כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש, וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו” – שם י 3 (הפסוק החותם את המגילה).

קבוצת התפילה של הנשים בירוחם, שהנהיגה קריאת מגילה לנשים על ידי נשים בשנת תשמ”ג, הנהיגה בתש”ס (ביוזמת דניאל ברנשטיין) להוסיף קריאה בקול רם של שלושה פסוקים נוספים, לכבודה של אסתר, כהשלמה לשלושת הפסוקים העוסקים במרדכי. הרעיון הזה לתיקון מעמדה של אסתר בתודעתנו גרם לי לתהות על תוכנם של הפסוקים המובלטים העוסקים במרדכי, כדי שנוכל להעצים את דמותה באופן המשלים את התפישה המסורתית אודות גדולתו.

הפסוק הראשון (ב 5) מציין את הופעתו הראשונה של מרדכי במגילה, ובו הוא מוצג בהקשר של ייחוסו המשפחתי. כנגדו בחרתי את הפסוק בו מוצגת אסתר לראשונה, גם היא – בשמה וביחוסה המשפחתי:

“ויהי אומן את הדסה היא אסתר בת דודו כי אין לה אב ואם, והנערה יפת תואר וטובת מראה, ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת” – שם ב 7.

הפסוק השני בו מובלט מרדכי מורה על הביטוי החזותי להיפוך המגמה בסיפור המגילה, ליציאתם הניסית של היהודים מאבל ליום טוב. הלבשתו של מרדכי בבגדי מלכות מציינת את הצעד הראשון בהיפוך המגמה הזאת כבר קודם לכן (שם ו 10-12), בלילה שבין שני המשתאות שערכה אסתר עבור המלך והמן. אסתר תכננה היטב להציג בפני אחשורוש את המן כאויב של עמה רק במשתה השני, אולם היא נערכת לביצוע המשימה המורכבת שלה עוד קודם לכן, וגם לגביה מוזכרים בגדי המלכות כפתיחה למהלך הגורלי בו היא נוקטת. זהו אם כן הפסוק אליו פניתי:

“ויהי ביום השלישי, ותלבש אסתר מלכות, ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נוכח בית המלך, והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נוכח פתח הבית” (ה 1).

esther2

זאת ועוד: שש פעמים מוזכרת מלכות בפסוק יחידי זה, ובמגילה כולה מופיעה המילה “המלך” לעיתים כל כך תכופות עד שסופרי סת”ם אינם מתקשים לכתוב אותה מבחינה גרפית כך שכל טור יפתח במילה זו. בספר שבו לא מוזכר שם ה’ אפילו פעם אחת, נרמזת הכוונת האירועים בידי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא דרך איזכורים תכופים אלה של מלך בשר ודם. גם אסתר וגם מרדכי הם שליחיו של הקב”ה, ושליחות זו מוצאת את ביטויה הסמלי בבגדי המלכות שהם לובשים.

אין פלא אפוא כי גם בגמרא, ההוכחה הטקסטואלית להכללתה של אסתר ברשימת שבע הנביאות שנתנבאו לישראל לקוחה מן הפסוק הזה:

אסתר – דכתיב: “ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות”. ‘בגדי מלכות’ מיבעי ליה![1] אלא: שלבשתהּ רוח הקודש – כתיב הכא “ותלבש”, וכתיב התם  (דה”י א י”ב 18) “ורוח לבשה את עמשי… כי עזרך אלקיך” (בבלי מגילה י”ד ע”ב).

הבחירה בפסוק זה כמקביל לפסוק השני העוסק במרדכי אינה מבוססת אם כן רק על דמיון חיצוני, אלא על הקבלה בין שני מנהיגי העם בדור ההוא – הגבר והאישה – כנושאי רוח הקודש המתלבשת בהם, היא ההשגחה האלקית המניעה את העלילה ומחוללת את הנס באמצעותם.

הפסוק השלישי אודות מרדכי מתאר אותו כמשנה למלך, מינוי בו נשא לאחר תום המאורעות המסופרים. והרי אסתר אינה זוכה בסופה של המגילה לשום תפקיד פורמלי שלטוני, והבטחתו של אחשורוש – “עד חצי המלכות” – מתממשת אמנם במילוי שאלתה ובקשתה לאפשר ליהודים לעמוד על נפשם וגם לחסל את בית המן כליל, אבל לאחר מכן – מה כוחה ומה גבורתה?

נזכרתי בדברי חז”ל המייחסים לאסתר את היוזמה לכתוב את המגילה, וגם לקבוע את חג הפורים ומצוותיו לדורות:

שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות! שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס (אסתר י 2).

שלחה להם אסתר לחכמים: כתבוני לדורות! שלחו לה: “הלא כתבתי לך שלישים” (משלי כ”ב 20) – שלישים, ולא ריבעים[2]. עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה: “כתוב זאת” – מה שכתוב כאן (שמות י”ז 14) ובמשנה תורה (דברים כ”ה 17-19), “זיכרון” – מה שכתוב בנביאים (שמ”א ט”ו), “בספר” – מה שכתוב במגילה (בבלי מגילה ז ע”א)[3].

esther8

המצוה לקרוא את המגילה כל שנה בפורים היא אחת משבע המצוות שהעזו חכמים להוסיף מדעתם, והנה היא מיוחסת לאישה אשר שכנעה אותם לעשות כן! המקבילה המתאימה אם כן למשרתו הרמה של מרדכי עם תום האירועים היא מעשה זה של אסתר, כתיבת המגילה וקביעת החג. הוא מנהיג בדורו, אבל היא – מנהיגה לדורות.

תחילה חשבתי לבחור בפסוק המציין במפורש את אסתר ככותבת, שהרי עד העידן המודרני נחשבה כתיבה לביטוי של גברים בלבד, ורק גברים מן השכבה המושלת[4]:

“ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תוקף, לקיים את איגרת פורים הזאת השנית” (אסתר ט 29).

אבל לאחר התלבטות מה העדפתי פסוק יותר ברור, המבליט את תפקידה של אסתר כמייסדת חג חדש לדורות, על כל מצוותיו; לכן בחרתי תחת זאת את הפסוק הבא להשלמת התמונה:

“ומאמר אסתר קים, דברי הפורים האלה, ונכתב בספר” (אסתר ט 32).

[1]  כלומר, היה צריך לכתוב, “ותלבש אסתר בגדי מלכות”, אילו הכוונה היתה לבגדים ממש. “ותלבש אסתר מלכות”, לעומת זאת, הוא ניסוח המעיד על כך שאסתר היא הבגד אותו לבשה “מלכות”, היינו, רוח הקודש המפעילה אותה.

[2]  הפסוק ממשלי נדרש כאן כרמז לשלוש הפעמים שהמצווה למחות את זכר עמלק כבר נזכרת בכתובים לפני אסתר – בשמות, בדברים, ובשמואל א – ולכן אין מקום לכלול במקרא ספר נוסף העוסק במחיית המן, זרעו של עמלק.

[3]  לפי דרשה שניה זו, הפסוק במשלי רומז לשלושה אזכורים בכל שלושת חלקי התנ”ך, כך ששני האיזכורים בתורה (בשמות ובדברים) נספרים רק כאיזכור אחד, ובאמת יש צורך במגילת אסתר כדי שיהיה איזכור בכתובים גם כן.

[4]  בתנ”ך יש לכך רק עוד עדות אחת – המלכה איזבל (מל”א כ”א 8-9). ברשותי צמיד שעיצב מוזיאון ישראל על פי חותם שנמצא בחפירות מתקופת הבית הראשון בירושלים, ועליו הכתובת “למעדנה בת המלך”. עוד על כך, במאמרי `This Second Letter of Purim`, Sh`ma, vol. 29 no. 559, February 1999, pp. 8-9.

Tags: , , , ,

Recent Posts »

Interpretive Tradition- Rabbi Herzl Hefter

Interpretive Tradition- Rabbi Herzl Hefter

Jewish tradition is an interpretive tradition. This means that we continuously re-encounter our ancient texts, simultaneously breathing new meaning into them while...

 

גדעון אדמנית -סיפורי הראשית כהכוונה אמונית ומוסרית

  ידועה ושגורה הקושיא,  מדוע התורה פותחת בסיפור בריאת העולם, והרי: “לא היה צריך להתחיל...

 
Yom Kippur: The End of Days

Yom Kippur: The End of Days

The Talmud says that teshuvah can transform transgressions into merits. How is it possible to change the past? Here are the sources for this shiur Download [372.33...

 
על נדודים וישיבה בתהליך התשובה – עיון ב’מעשה מעבודת בת מלך’ – דוד גודמן

על נדודים וישיבה בתהליך התשובה – עיון ב’מעשה מעבודת בת מלך’ – דוד גודמן

“ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה, שכל מי שהיה שומעה, היה לו הירהור תשובה, וזו היא:” המעשייה...

 
The Mystery of the Scapegoat Unraveled

The Mystery of the Scapegoat Unraveled

The Mystery of the Scapegoat- Sourcesheet Rabbi Herzl Hefter ספר מי השילוח – פרשת מקץ תשמע חלום לפתור אותו, היינו...

 
The sacrifice of Ishmael, the sacrifice of Isaac

The sacrifice of Ishmael, the sacrifice of Isaac

Elhanan Miller ’19 In the midst of our Rosh Hashana prayers, as we mention lofty issues such as the kingdom of God and the judgment of all humanity, our Torah...

 
 

Latest Audio