Home » Torah » Audio » על הבירורים

 
 

על הבירורים

 

השיעור של הרב הרצל הפטר על מי השילוח.

ספר מי השילוח – פרשת שלח

וידבר ה’ אל משה לאמור שלח לך אנשים, איתא בזוה”ק תלת עלמין אית לי’ לקו”בה, עלמא דגניז בגוה ולא אתידע כלל, ועלמא דאתידע בה תמיד, ועלמא דאתידע ולא אתידע, והענין בזה כי יש שאין תפלה מועיל לו כלל וזה נקרא עלמא דלא אתידע כלל, היינו שנגד האדם הזה הקב”ה מסלק כבודו לעילא, ועלמא דאתידע בי’ תמיד הוא נגד האדם שהש”י הוא תמיד בעזרו ומסיעו אף בלא תפלה ולא יוצטרך לתפלה, עתמא דאתידע ולא אתידע הוא נגד אדם שאין לו סיעתא בלא תפלה אך ע”י תפלה הוא נענה לאדם הזה יבא בלב רצון לתפלה כי לאלו השנים הראשונים לא יבא שום רצון בלב להתפלל, וכן הוא הענין כי ההולך בסיעתא לא יצטרך לתפלה ומי שלא יועיל לו תפלה ג”כ לא יבא לו בלב שום רצון תפלה, אך האדם כאשר לא יבא לו רצון לתפלה צריך להבין מפני מה אין בו רצון אם הוא מפני שלא יועיל לו או מפני שאין צריך, וכמו כן הענין במרגלים והמרגלים לא הי’ מועיל להם שום תפלה לפיכך לא בא בלבם רצון תפלה, וכלב היה צריך לתפלה לפיכך נשתטח על קברי אבותיו והתפלל, ויהושע לא הי’ צריך לתפלה כי הלך בסיעתא מה’ כמ”ש בזוה”ק כי משה ברכו בסיעתא עילאה, לפיכך לא היה צריך לתפלה:

ויקרא משה להושע בן נון יהושע, הנה אות יו”ד רומז לתמימות כי היא נקודה קטנה, ועי”ז הוסיף לו היו”ד כי איתא בגמ’ האומר לחבירו צא וקדש לי אשה והלך וקדשה לעצמו מקודשת לשני ואמר הגמ’ ע”ז אלא שנהג בו מנהג רמאות, וכן הי’ נראה גם כאן ביהושע כי משה שלח אותו לתור את ארץ ישראל ולבסוף נסתיים הדבר שללעצמו תר אותה והי’ נראה שהליכתו לא הי’ בתמימות, לכן הוסיף לו אות יו”ד שמורה עליו שהוא תמים בכל מעשיו, וזה שתרגום יונתן בן עוזיאל וכד חמי משה ענוותנותו דהושע קרא להושע בר נון יהושע:

ויהי בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת, איתא בגמ’ יש טעונות שמן ולבונה שמן ולא לבונה לבונה ולא שמן שמן מורה על תפארת לו מן האדם, היינו שיהי’ האדם צדיק וטהור בעומק לבו ויהי’ כוונתו לש”ש כמו שיתבאר במקומו, ולבונה מורה על תפארת לעושי’ היינו שיהי’ תפארת לאדם העושה לעיני אדם, והנה האדם צריך לראות שכל מעשיו יהי’ תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, אך לפעמים נמצא עת לעשות לה’ שאין האדם צריך להשגיח על תפארת לעושי’ רק שיהי’ כוונתו לש”ש, כמ”ש עת לעשות לה’ הפרו תורתך ולפעמים זה הוא רצון הש”י, וגם לפעמים ימצא להיפך אף כי כוונת האדם היא לש”ש אסור לעשות נגד התורה, וגם המקושש אף שהיתה כוונתו לש”ש כדאיתא במדרש מ”מ נענש כי אין רצון הש”י שהאדם יכניס עצמו בדבר כזה רק לכשיאונה לידו דבר שיש לה תפארת מן האדם אין צריך להשגיח על תפארת לעושי’ ולא להכניס עצמו בזה לכתחילה כי לכתחילה צריך לראות שימצא חן בעיני אלקים ואדם:

ועשו להם ציצת. הענין שנסמוך פרשת ציצת לפ’ מקושש כי ציצת מרמזין על יראה כמ”ש וראיתם אותו וזכרתם ושבת מרמז על גודל תקופות כי מרמז על יום שכלו שבת שאז יסתלקו כל היראות כמאמר המדרש אני אטייל עמכם בג”ע ומצות בטילות לעתיד לבא, והיה בדעת המקושש כי בשבת אין צריך להשתמש במדות היראה ובאמת עתה קודם הברור צריך להשתמש ביראה ובפרט לעשות מעשה:

ועשו להם ציצת הענין של ציצת הנקראים ג”כ גדילים. ציצת מורה על יראה שלא יהיה האדם חכם בעיניו לעבור על ד”ת אף כחוט השערה ויראה גם להיות נקי מעיני האדם. וגדיל מורה על תקופות שלא ירך האדם מפני המקטריגים עליו בשנאה ויהי’ תקיף בדעתו נגדם:

Tags: , , , , ,

Recent Posts »

מסורת  פרשנית ב’: כאשר המוסר והטקסט מתנגשים –  הרב הרצל הפטר

מסורת  פרשנית ב’: כאשר המוסר והטקסט מתנגשים – הרב הרצל הפטר

במאמרי האחרון אמרתי שהמסורת היהודית היא מסורת פרשנית. ברצוני להאיר נקודה זאת דרך דיון בהתמודדות...

 
Interpretive Tradition II: When Morality  and Text Collide – Rabbi Herzl Hefter

Interpretive Tradition II: When Morality and Text Collide – Rabbi Herzl Hefter

Tree of Life – David Rakia In my previous essay I said that Jewish tradition is an interpretive tradition. I would like to highlight this by discussing what...

 
Visions of the Law – Rabbi Noam Pratzer

Visions of the Law – Rabbi Noam Pratzer

Rashi opens his commentary on the Torah by quoting Rabbi Yitzchak’s question from the midrash – “Shouldn’t the Torah have begun with “החודש הזה...

 
Interpretive Tradition- Rabbi Herzl Hefter

Interpretive Tradition- Rabbi Herzl Hefter

Jewish tradition is an interpretive tradition. This means that we continuously re-encounter our ancient texts, simultaneously breathing new meaning into them while...

 

גדעון אדמנית -סיפורי הראשית כהכוונה אמונית ומוסרית

  ידועה ושגורה הקושיא,  מדוע התורה פותחת בסיפור בריאת העולם, והרי: “לא היה צריך להתחיל...

 
Yom Kippur: The End of Days

Yom Kippur: The End of Days

The Talmud says that teshuvah can transform transgressions into merits. How is it possible to change the past? Here are the sources for this shiur Download [372.33...

 
 

Latest Audio