Home » Torah » גדעון אדמנית -סיפורי הראשית כהכוונה אמונית ומוסרית

 
 

גדעון אדמנית -סיפורי הראשית כהכוונה אמונית ומוסרית

 

 

ידועה ושגורה הקושיא,  מדוע התורה פותחת בסיפור בריאת העולם, והרי: “לא היה צריך להתחיל התורה אלא מ’החודש הזה לכם…’, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל…”. רש”י משיב: כדי שלא יאמרו אומה”ע: שא”י נכבשה בגזל משבעת העמים.

הנחות היסוד לקושיא זו הן: א. המטרה העיקרית של התורה היא מתן מצוות. ב. בחירת עם ישראל כמטרה ראשונית.

רמב”ן הסתייג מתשובה זו באומרו שיש חשיבות רבה לפתוח ביסוד בריאת העולם מאפס, שהרי הכופר בכך אין לו חלק בתורה כלל. הרמב”ם, לשיטתו יפרש שסיפור ראשית היקום רומז שהדרך להכרת מציאות ה’ ואהבתו, היא בעיקר ע”י התבוננות עמוקה בנפלאות הטבע ולימודו.

עיון ‘יחף’ בפרשות בראשית ונח עשוי להוביל לתשובה נוספת: התורה מלמדת עקרונות וערכים כלל אנושיים. אלו מהווים גם תשתית  ראשונית וחיונית לעבודת ה’ והשגת קרבתו עבור עם ישראל, עוד לפני מתן המצוות, שנועדו ליצור מסלול התקדשות ייחודי.

   מה הם עקרונות אלו?

העולם, כנברא ע”י א-להים, הוא תכליתי ובעל משמעות עבור כלל האנושות. משמעותו לפי פרק א: האדם מצווה לקיים את העולם בשלמותו הראשונית (טוב מאד), אך גם לפתחו ולשכללו (מלאו את הארץ וכבשוה). לשם מילוי משימת קדש זו הוא מתברך ומצווה להתרבות. לפי פרק ב’ האדם כמי שקובע שמות [=הגדרות] בע”ח ומן הסתם גם כלל הנמצאים, חייב לשמור לא רק על גן העדן, אלא על היקום כולו, משימה כה רלוונטית בימינו, לאור ההתפתחות המדעית והטכנולוגית המואצת ובעלת כוח הרס עצום.

ערכו החיוני של התא האנושי הבסיסי, הזוגיות בין איש ואישה. תא זה, בנוי על משיכה מינית ותשוקה להתמזגות גופנית ונפשית כאחת. מאידך, מציאות חיינו, כסיפורי המקרא על כשלנותיהם, מלמדים שרק יחסי כבוד, שוויון ערך, הקשבה, אמפתיה והתחשבות הדדית מסוגלים לעצב ולייצב בנין זה וגידול פירותיו, לאורך שנים .

שתי הפרשות הראשונות מלמדות גם את סיבות הכישלונות האנושיים: חמדנות, קנאה, כעס, אלימות כפורקן רגשות שליליים שסופו הרסני .(קין כמשל), התנהגות של היבריס- לקיחת נשים של ‘בני אלהים’ מכל אשר בחרו, גזל חמסני, מגדל בבל שחצני

התחמקות מהכרה בחטא, בן לווייתו הנצחי של האדם, והכישלון, הנשאר ‘יתום’: הטלת האשמה על האחר (הנחש, האישה…) , ובריחה מאחריות של הרוצח הראשון ואלו שאחריו ואף החמצת הזדמנויות לתיקון- אם תיטיב שאת

רק לקיחת אחריות על מלוא משמעות המושג אדם, כנברא בצלם א-להים, כביטוי לחביבותו והפוטנציאל הגלום בו, הפנמת עקרונות יסוד אלו, ושילובם באופן הרמוני, כצבעי הקשת בענן יכולים להוות בסיס לאנושות בריאה ומוסרית ובכללה לעם ישראל כנועד להיות עם סגולה.

 

 

Tags:

Recent Posts »

Interpretive Tradition III: Chanukah: Rabbi Herzl Hefter

Interpretive Tradition III: Chanukah: Rabbi Herzl Hefter

R. Soloveitchik used to say that Chanukah was the “Yom Tov of Torah she be-al peh,” the festival of the Oral Law. This is because the battle of the Maccabees...

 
מסורת  פרשנית ב’: כאשר המוסר והטקסט מתנגשים –  הרב הרצל הפטר

מסורת  פרשנית ב’: כאשר המוסר והטקסט מתנגשים – הרב הרצל הפטר

במאמרי האחרון אמרתי שהמסורת היהודית היא מסורת פרשנית. ברצוני להאיר נקודה זאת דרך דיון בהתמודדות...

 
Interpretive Tradition II: When Morality  and Text Collide – Rabbi Herzl Hefter

Interpretive Tradition II: When Morality and Text Collide – Rabbi Herzl Hefter

Tree of Life – David Rakia In my previous essay I said that Jewish tradition is an interpretive tradition. I would like to highlight this by discussing what...

 
Visions of the Law – Rabbi Noam Pratzer

Visions of the Law – Rabbi Noam Pratzer

Rashi opens his commentary on the Torah by quoting Rabbi Yitzchak’s question from the midrash – “Shouldn’t the Torah have begun with “החודש הזה...

 
Interpretive Tradition- Rabbi Herzl Hefter

Interpretive Tradition- Rabbi Herzl Hefter

Jewish tradition is an interpretive tradition. This means that we continuously re-encounter our ancient texts, simultaneously breathing new meaning into them while...

 

גדעון אדמנית -סיפורי הראשית כהכוונה אמונית ומוסרית

  ידועה ושגורה הקושיא,  מדוע התורה פותחת בסיפור בריאת העולם, והרי: “לא היה צריך להתחיל...

 
 

Latest Audio